רגע של אושר #1:
שבת, 16:51, צומת האלה.
החום של היום שהיה מתחיל להתפוגג לתוך אבק אפרפר שמכסה את השמים. השקיעה זהבהבה-מטושטשת.
אני נוסעת בכביש 38 צפונה, דרך השדות הירוקים והכרמים של השפֵלה.
הכביש מתפתל, משמאלי יש נוף של שדה ירוק וגבעות, בטייפ דיסק של Era.
זה רגע מושלם. שלווה מדהימה שעוטפת, ולא משנה שומדבר אחר עכשיו. שומדבר לא קיים.
רגע של אושר#2:
6.30 בבוקר.
אחרי כמה ימים השרב נשבר. הרוח הבוקר קרירה ורעננה.
השמיים מעוננים לסירוגין בעננים לא מסורקים בצבעי לבן-אפור-זהב, כמו ציור של ורמיר, שמבעדם נראית תכלת אפרפרה פריכה. ממש כמו השמיים בפריז.
שבת, 16:51, צומת האלה.
החום של היום שהיה מתחיל להתפוגג לתוך אבק אפרפר שמכסה את השמים. השקיעה זהבהבה-מטושטשת.
אני נוסעת בכביש 38 צפונה, דרך השדות הירוקים והכרמים של השפֵלה.
הכביש מתפתל, משמאלי יש נוף של שדה ירוק וגבעות, בטייפ דיסק של Era.
זה רגע מושלם. שלווה מדהימה שעוטפת, ולא משנה שומדבר אחר עכשיו. שומדבר לא קיים.
רגע של אושר#2:
6.30 בבוקר.
אחרי כמה ימים השרב נשבר. הרוח הבוקר קרירה ורעננה.
השמיים מעוננים לסירוגין בעננים לא מסורקים בצבעי לבן-אפור-זהב, כמו ציור של ורמיר, שמבעדם נראית תכלת אפרפרה פריכה. ממש כמו השמיים בפריז.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה