יום ראשון, 11 באפריל 2010

כלניות

בסוף הכל נגמר.
מגיע שרב עם תחילת האביב,
עלי כותרת נושרים,
שמש  שוקעת,
זריחה אפרורית,
לב שנשבר.
בסוף הכל נגמר.
גם הדברים החשובים ביותר, וגם הדברים חסרי המשמעות.
גם האנשים שאהבנו עד כלות, וגם עוברי אורח זרים.
בסוף הכל נגמר.
ילדות ותמימות.
התבגרות.
אהבה.
חיים שלמים.
בסוף הכל נגמר.
בסוף הבית אפלולי, תריסים מוגפים, ריח בדידות טחובה באוויר.
כוס לא שטופה, טיפה של יין שהתייבשה בתחתית, גרגירי קפה על השיש, משענת כסא שנשברה.
סימניה בתוך ספר, גרב, שורות ראשונות של שיר שמת עוד בטרם לידתו.
בסוף הכל נגמר.
לעיתים נשאר זיכרון, כמו רוח רפאים. כאלה שבאים בלילות.
אבל לפעמים גם הזכרונות נגמרים.
זה טבעם של הדברים - בסוף הכל נגמר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה