יום שישי, 5 בנובמבר 2010

My love

בסוף הבנתי.
עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
בסוף יודעים להבחין בין אמת ודמיון.
האהבה שלי, היא אמיתית. היא מוחשית.
יש לה ריח, וטעם, ותחושה. יש לה שם, וצליל והליכה משלה.
לאהבה שלי יש ריח של דובדבנים אפויים וסוכר שרוף. יש לה הליכה קופצנית, נמהרת מעט.
יש לה טעם של עור חמים, של מגע שפתיים בגוף. יש לה מגע רך והיא שמנמנה.
יש לה שם מתנגן, מתגלגל, כמו שאני אוהבת.
יש לה צליל שמימי, כמו שיר של Sigur Rós...וצחוק משוחרר.
יש לה קול מלטף, וחיבוק חם ומנחם כמו ריח של לחם טרי.

ויש לה תקווה.
טוב שכך, כי לי כבר לא נשאר הרבה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה