מחשבה לעת ליל

והכי אני לא אוהבת כשהבית חשוך בלילה.
לעמוד באפלולית הסלון ולבהות בקונטור של החלון, ולרעות בחלונות זרים ולהבין שאין אף אחד מאחוריי, ולא מלפניי, ולא במקומי. והלבדות הזו אפלה יותר מכל לילה.