דליה רביקוביץ', זכור לי, כתבה באחד השירים שלה "גם סלעים נשברים לפעמים, ולא מחמת זיקנה".
משפט שמלווה אותי כל חיי.
גם סלעים נשברים לפעמים...
גם קליפה של בצל נסדקת, וגם החלב נשפך מדי פעם.
לפעמים אפילו מחליקה לנו כוס מהיד, או צלחת, רחמנא ליצלן.
לפעמים דפים נתלשים מספר אהוב, ולפעמים גם זיכרונות.
ואז בא יום ואתה שוכח לבכות על הקליפה של הבצל, או על החלב, או על הכוס.
ואז בא יום ואתה שוכח לבכות על לב שנשבר.
ואז בא יום ואתה שוכח.
משפט שמלווה אותי כל חיי.
גם סלעים נשברים לפעמים...
גם קליפה של בצל נסדקת, וגם החלב נשפך מדי פעם.
לפעמים אפילו מחליקה לנו כוס מהיד, או צלחת, רחמנא ליצלן.
לפעמים דפים נתלשים מספר אהוב, ולפעמים גם זיכרונות.
ואז בא יום ואתה שוכח לבכות על הקליפה של הבצל, או על החלב, או על הכוס.
ואז בא יום ואתה שוכח לבכות על לב שנשבר.
ואז בא יום ואתה שוכח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה