יום שבת, 4 בספטמבר 2010

Great expectations

מתוקף עקרון הדטרמיניזם ניתן לשער שלכל אדם, כמו גם לכל דבר אחר, יש מטרה. יש סיבה לקיומו.
בואו נגיד שכולנו אטבים.
ולפעמים האטבים תלויים על חבל הכביסה, כמו אחרי גזר דין מוות; או מונחים בקופסא, זה על גבי זה, כמו גופות בבורות המוות - ומחכים.
כל אטב רוצה להחזיק כביסה. זה הייעוד שלו.
לחלוק פינת חולצה או מכנס עם עוד אטבים, או להתברך באחריות המלאה שבהחזקת גרב שלמה- כל אטב והייעוד שלו.
אבל קורה לפעמים שאטב נופל. לפעמים כל הדרך מהקומה ה-5.
שנים הוא ישב על חבל הכביסה, או בתוך קופסא, או החזיק בגאווה זוג תחתונים, ואז פתאום הוא נופל.
ומה יעשה אטב זרוק על האדמה?
ויכול אדם לעבור, ולאסוף אליו את האטב, ולתלות איזו ציפית, ויסתדרו דרכי עולם.
ולפעמים לא תימצא נפש אחת שתרצה בו.
אבל האטב עודנו אטב. גם אם אינו מחזיק כביסה.
ציפיות גדולות מדי יש לפעמים מאטב אחד קטן.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה