20 שנים של בדידות

20 שנה לקח לי לאהוב אותך.
20 שנה לקח לי להבין אותך.
20 שנה ברחתי ממך כמו מאש,
20 שנה היית העונש שלי.
20 שנה לקח לי עד שראיתי אותך, באמת, כמו שאת,
20 שנה לקח לי להתאהב בך.
20 שנה לקח לי לקבל את הכיעור שלך כאילו היה היופי השמימי בהתגלמותו.
20 שנה לקח לי להבין שהזוהמה שלך היא הקדושה הבלתי מלוטשת של המציאות.
20 שנה נשברתי, פעם אחר פעם, כדי להתאחות עכשיו במחיצתך.
20 שנה נשימותיי היו רדודות, עד שגיליתי אותך מחדש.
20 שנה לקח לי לשנוא אותך, כדי שאוכל לבסוף לחזור אלייך, כמו אדם ששב אל העפר.
20 שנה לקח לי להתבגר מספיק כדי להיות ראויה לך.


ולפעמים עוברים חיים שלמים, ואנחנו לא...

Donaudampfschiffahrtselektrizitätenhauptbetriebswerkbauunterbeamtengesellschaft

פירושה של המילה בכותרת הוא "המועדון למנהלים במשרד הראשי של שירותי הסירות החשמליות בדנובה".
ללא ספק, מילה הכרחית לכל הדעות.
מה שרק מוכיח שהאנשים (בייחוד הגרמנים) ביסודם כנראה מזוכיסטים. או סדיסטים. תלוי למי זה היה מיועד(בייחוד כשזה הגרמנים, לך תדע).
המילים הכי ארוכות בעברית הן, מסתבר -'מיקרופליאונטולוגיה' ו-'אינטרדיסצפלינריות'. והן אפילו לא באמת בעברית.
ומה שהכי מצחיק אותי, ובעיני זו האירוניה במיטבה, זו המילה Hippopotomonstrosesquippedaliophobia.
שמשמעותה היא, למעשה, 'פחד ממילים ארוכות'.
בוא נגיד שאתה יודע משמעותן של מילים כמו אספקלריה, אנדרלמוסיה, פוזמק, שגר-פגר וכו', אבל למעשה לעולם אינך משלב אותן בדיבור.
אז בוא נגיד גם, שאתה יודע מה היא משמעות החיים אבל אינך יודע איך לחיות אותם.
מה עשינו בזה?

Why?

Photo by David Gibson

או שתשאל תמיד "למה אני?"
או שתשאל תמיד "למה לא אני?"
אל תבלבל את אלוהים.

Great expectations

מתוקף עקרון הדטרמיניזם ניתן לשער שלכל אדם, כמו גם לכל דבר אחר, יש מטרה. יש סיבה לקיומו.

בואו נגיד שכולנו אטבים.
ולפעמים האטבים תלויים על חבל הכביסה, כמו אחרי גזר דין מוות; או מונחים בקופסא, זה על גבי זה, כמו גופות בבורות המוות - ומחכים.
כל אטב רוצה להחזיק כביסה. זה הייעוד שלו.
לחלוק פינת חולצה או מכנס עם עוד אטבים, או להתברך באחריות המלאה שבהחזקת גרב שלמה- כל אטב והייעוד שלו.
אבל קורה לפעמים שאטב נופל. לפעמים כל הדרך מהקומה ה-5.
שנים הוא ישב על חבל הכביסה, או בתוך קופסא, או החזיק בגאווה זוג תחתונים, ואז פתאום הוא נופל.
ומה יעשה אטב זרוק על האדמה?
ויכול אדם לעבור, ולאסוף אליו את האטב, ולתלות איזו ציפית, ויסתדרו דרכי עולם.
ולפעמים לא תימצא נפש אחת שתרצה בו.
אבל האטב עודנו אטב. גם אם אינו מחזיק כביסה.
ציפיות גדולות מדי יש לפעמים מאטב אחד קטן.